החדירה לכיסינו בשם החופש האקדמי 

החדירה לכיסינו בשם החופש האקדמי

מאת: גד שפר

הכותב מכהן כנשיא לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון ויו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית

בארץ הקודש נבואה היא כנראה מעשה יומיומי, כל אחד יכול להתנבא. אפילו כותב שורות אלה, שעיקר עניינו כלכלה ועסקים, יכול להתנבא מדי שנה כי מייד אחרי החגים, לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, יהיו איומים באי פתיחתה של שנת הלימודים באוניברסיטאות, תוך ציטוט נתונים על ההישגים העלובים של תלמידי ישראל וזעקות שבר על עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל, ובהמשך – הפגנות סטודנטים ולחץ על שרי הממשלה להגדיל את תקציבי האוניברסיטאות.

השנה הריטואל השנתי בלוח האקדמי הישראלי הקדים. חוק ההסדרים, איומי הקיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה והעלאת שכר הלימוד הביאו את ראשי האוניברסיטאות, ובעקבותיהם הסטודנטים, להקדים את המאבק וכבר ראינו השבוע השבתות ראשונות באוניברסיטאות.

השנה מצבן של האוניברסיטאות חמור הרבה יותר לא רק בגלל הקיצוץ הצפוי בהקצבות הממשלתיות. המשבר העולמי הפחית בשיעור ניכר את התרומות שהן מקבלות והונאת מאידוף גרמה להפסדים ישירים ועקיפים של  הרבה עשרות מיליוני דולרים לאוניברסיטאות בישראל. המאבק הצפוי על התקציבים ומערכת הלחצים על הממשלה יהיו ככל הנראה לא רק מוקדמים יותר אלא גם חריפים יותר.

בסופו של דבר, האוניברסיטאות יקבלו תקציבים. אולי לא כל מה שידרשו, אבל שוב יוזרמו כספים. הרבה כספים. יותר מ-4 מיליארד ש"ח מעבירה המדינה מדי שנה לאוניברסיטאות.

ומאחר שמדובר במטרה נעלה - שמירת רמתה של ההשכלה הגבוהה בישראל – שמירת יתרוננו האיכותי – יהיה קונסנזוס בציבור לתמיכה במימון האוניברסיטאות.

ובי, כאזרח ומשלם מסים, עובר הרהור של כפירה על מיליארדי  השקלים המועברים לאוניברסיטאות מתקציב המדינה בלי שיהיה פיקוח ציבורי של ממש על דרך השימוש שהן עושות בכספים אלה.

החופש האקדמי חיוני לעשייה המחקרית. קשה להפריך את הדברים כאשר טוענות האוניברסיטאות כי אסור להכפיף החלטות מחקריות ומדעיות לשיקולים קצרי טווח של פקידות ממשלתית הרואה לפניה רק את תקציב השנה הקרובה, ואין לה הכלים לשיקולי תועלות מרחיקות לכת של מחקר בסיסי, אסור לערב בהחלטות האקדמיות פוליטיקאים ששיקוליהם עלולים להיות מוטים על סמך קשרים אישיים עם מוסדות או אנשים.

באקדמיה מזכירים את ליסנקו כדי להראות מה קורה כשמאפשרים לשלטונות להתערב בשיקולים מחקריים. ליסנקו היה, כידוע, מדען שפיתח בתקופת סטאלין תיאוריות מופרכות של פיתוח גנטיקה חקלאית, שהתאימו לאידיאולוגיה ולתעמולה הסטאליניסטית. הוא קודם לראש האקדמיה למדעי החקלאות והיה אחראי למאסר, להגלייה ואף להוצאה להורג של מדענים שיצאו נגד התיאוריות שלו.

אבל בשם החופש האקדמי הזה חסמו האוניברסיטאות כל אפשרות של פיקוח חיצוני. בתוך חומות האוניברסיטאות הן יכולות לעשות בכספים, כספי הציבור, כספינו ככל העולה על רוחן. די לקרוא את דו"ח מבקר המדינה על האוניברסיטאות שפורסם לאחרונה, כדי לראות תוספות שכר חריגות, שימוש בקרנות שנועדו להרחיב ידע מדעי כדי לממן תנאי שכר, דיווחים לא מדויקים כדי לקבל כספים  והתנהלות כלכלית לא תקינה. מבקר המדינה מציין כי האוניברסיטאות סכלו כל ניסיון לפקח על הכספים.

אסור להיתלות בליסנקואיזם – הטייה מדעית לצרכים פוליטיים – כדי לבטל סדרי מינהל תקין של פיקוח על כספי ציבור. כאשר מועברים מאות מיליוני שקלים למימון ישיבות, מוחים רבים על "סחטנות המפלגות הדתיות". איזה שם ייקרא לדרישה להעביר מיליארדים על חשבון משלמי המסים, למוסדות המסרבים לאפשר לגוף חיצוני להבטיח שמיליארדים אלה יוצאו בדרך המיטבית, כדי להשיג באמת את המטרות החשובות של קידום המדע, המחקר ויתרונה האיכותי של מדינת ישראל? והכספים, נזכיר, גם מכספיהם של עסקים שבשנת משבר זו בקושי שורדים, או על חשבון עובדים מקוצצי שכר ומאוימים בפיטורים.

ואם מותר לאוניברסיטאות, נושאות דגל הערכים והאיכות, לנהוג כך כלפי רשויות החוק וכלפי המינהל התקין, איך תבהיר המדינה לאזרח מן השורה שחשוב לציית לחוק?